עולם המוזיקה, הקושי והיופי

כמו מקצועות רבים אחרים גם עיסוק במוסיקה כמקצוע לחיים נחשב הימור של ממש. אלפי אנשים לומדים בילדותם נגינה על כלי מסוים, לוקחים שיעורי גיטרה או חליל, לומדים עצמאית או אצל מורה פרטי לפרוט בגיטרה, ואפילו מתנסים בכלים מיוחדים יותר כמו טובה, סקסופון, אקורדיון או מפוחית. הכלים והמוסיקה הם נפלאים כמובן אך כמה מתוך כל אלפי התלמידים הללו פונים למוסיקה כמקצוע? מעט מאד. המוסיקה נחשבת שטח לא בטוח. שלא כמו עבודה בבנק או במשטרה להיות מוסיקאי זה הימור גדול. נכון שגם אילוף כלבים, או הדברת טרמיתים זו לא ממש משרה בטוחה ובכל זאת מוסיקאים הם בהחלט זן נדיר.
לצעירים רבים חלום להפוך למוסיקאים במשרה מלאה. לא רק בארץ אלא גם בעולם הרחב מסתובבים להם צעירים מוכשרים המעוניינים למלא את ימיהם בתווים ובנגינה. למעשה עולם המוסיקה מתחלק לכמה קטגוריות, מוסיקה קלאסית המפנה את המוכשרים שבנגנים אל התזמורות הזונות אל אנסמבלים ייחודיים או למזהירים במיוחד אל קריירות נגינה עצמאיות, החלק השני של המוסיקאים עוסק במוזיקה מודרנית יחסית, להקות רוק, פאנק, האוס וכדומה. הזן השלישי והיותר מוכר אולי הוא אנשי הדי ג'יי, אנשים שהמקצוע שלהם הוא להשמיע מוסיקה, לערבל ולתקלט באירועים המוניים.
המוסיקה כעיסוק מבדיל אנשים אחד מהשני בעיקר כי מדובר ביכולת מופלאה שאינה מובנת מאליה. מי שחסר יכולת מוסיקאית או אוזן חדה לא יוכל להתפתח בתחום. אם אתה חובב כלבים ורוצה לעסוק במקצוע הקשור להם אתה הולך לקורס אילוף כלבים אך אם אתה רק בעל כלבלב קטן ולא מאד מעוניין בפרטי פרטיו של תהליך האימון שלו אולי אילוף כלבים אינו התחום עבורך. כך גם המוסיקה, אם אין לך עניין לעסוק ב יום בלילה, לנשום, לאכול ולחושב מוסיקה סביר להניח שכדאי מאד שתפנה לחפש מקצוע אחר. המקצוע בדיוק בגלל המינוסים שלו ובגלל הקושי להתפרנס ממנו, בטח במדינה קטנטונת כמו ישראל דורש מחויבות אדירה. זמרים ומוסיקאים רבים מגדירים את המקצוע שלהם כחתונה קתולית עם המוסיקה, ממש כך, אין רגע דל והעבודה רבה.
מנינו בעיקר את המינוסים של המקצוע ואת הקשיים אך יש גם צד מואר, לפעמים צריך לעשות הדברות לכל הלבטים, הדברות של ממש לכל ההיסוסים ופשוט ללכת על זה בכל הכוח. מי שמוזיקה היא עבורו חלום ויעסוק בה באופן מלא ושלם, לבסוף חייב להאמין ידרוך כוכבו. בישראל ישנם אמנים רבים שהתחילו בקטן והיום הם ענקים, כוורת התחילו מחלטורות ואהוד בנאי עבד בעבודות מזדמנות עד גיל שלושים ושתיים, זמרים רבים שרו מול קהל של עשרים אנשים עד שזכו להכרה ומוסיקאים רבים ניגנו בתחנות מרכזיות ומדרחובים ברחבי העולם תמורת פרוטות בכובע עד שיום אחד המזל דפק להם בדלת והם עלו על דרך המלך. הכי חשוב זה להתמיד, ולא פחות חשוב, להאמין.